שכר עבודה של עובדי החברה שנקלעה לקשיים כלכליים ואינה יכולה לפרוע את חובותיה, הוכר, בגבולות מסוימים, כחוב בדין קדימה.
המחוקק קבע עוד, תוך הכרה בכך שההסדר החוקי בישראל מקנה הגנה ביטוחית לשכר העבודה, כי לעובד זכות לקבל את חוב השכר מאת המוסד לביטוח לאומי, בכפוף למגבלות של סכום ותקופה, והמוסד לביטוח לאומי, מצידו, נכנס לנעלי העובד וזכאי לגבות, בדין קדימה, את חוב השכר מקופת הפירוק.
מתן קדימות לחוב שכר העבודה בהליכי חדלות פירעון נומקה בין היתר גם בהכרה בזכותו של העובד לעבוד כזכות מעין-חוקתית, הנגזרת מזכות האדם לכבוד מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכן לאור מעמדם של העובדים כנושים לא רצוניים.
נימוקים נוספים שניתנו לכך הינם שמדובר בהסדר סוציאלי, שמטרתו הגנה על העובדים שפרנסתם תלויה על החברה בעוד שיתר הנושים אינם תלויים בחברה בלבד וכן כי נושים אחרים יכולים לתמחר את הסיכון בשלב ההתקשרות עם החברה בעוד העובדים אינם יכולים לעשות זאת, מכוח היות העובדים נושים לא רצוניים ואין בידם את האפשרות לפקח על ניהולה של החברה, ומכוח אמנות בינלאומיות עליה חתומה ישראל.
מאחר שהחובה לשלם שכר חודש בחודשו הינה על פי חוק ומוגבלת בימים, אזי בניגוד לחובות אחרים אשר החברה יכולה לדחותם או להגיע להסדר לגביהם, חוב השכר נוצר במועדים ידועים, ולפיכך יצירת חוב שכר ואי תשלומו במועד מהווה את אחד המדדים העיקרים לקיום קשיים תזרימיים בחברה ולהגעה של חברה למצב של חדלות פירעון.
על אף מתן עדיפות זו לעובדי החברה, קבע המחוקק בסעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי שהתנאי להגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי הינו מתן צו פירוק לחברה.
יוצא אפוא, כי על אף האפשרות שניתנה לעובדים לקבל את חוב השכר שהחברה
חבה להם באופן בטוח וללא סיכונים בנוגע ליכולת הגביה מאת המוסד לביטוח לאומי, הרי שהתנאי לכך הינו מתן צו פירוק לחברה.
מאפיין נוסף הנוגע לעובדים בהליך הפירוק שהינו רלוונטי להתנהלותם בהליך זה הינו היותם קבוצה, אשר במרבית המקרים אינה בעלת זהות אינטרסים באופן מלא.
דוגמא לכך הינה היחס בין עובדים בעלי חוב גדול לבין עובדים בעלי חוב שאינו עולה על מגבלת הסכום (להלן: "סכום התקרה").
העובדים אשר חובם גבוה מסכום התקרה, יודעים כי במסגרת הליך הפירוק הם יאלצו להכפיף את יתרת חובם לסדרי הנשייה הרגילים, דהיינו שטרם התשלום אליהם ישולמו החובות לנושים מובטחים ויתר החובות שבדין קדימה, כך שסיכוייהם לגבות את יתרת החוב הינם נמוכים עד בלתי קיימים. עובדים אלו יעדיפו לנהל הליך משפטי אישי כנגד החברה ולנסות לגבות את חובם בדרך רגילה ולא באמצעות הליך הפירוק.
מנגד, החלק מקבוצת העובדים אשר להם חוב שנמוך מסכום התקרה, יעדיפו כמובן את פירוק החברה וקבלת שכרם מקופת המוסד לביטוח לאומי.
ישנה גם קבוצה נוספת, אליה שייכים העובדים כלפיהם חבה החברה סכומים נמוכים, עד אשר אין להם כדאיות לשאת בעלות בקשת הפירוק.
למגינת לבם של חברי הקבוצה, לעתים – במידה ולא יהיו תלויים אלה באלה, הרי שהם יהיו תלויים אלה לצד אלה, דהיינו שהמאבק בין החלקים השונים בקבוצה יביא לדחיית הקץ של החברה, במקרה הטוב, או אז ייפגעו כלל העובדים
בכל הנוגע למועד בו יקבלו את כספם מהמוסד לביטוח לאומי; ובמקרה הפחות טוב, המאבק בין החלקים השונים בקבוצה יביא לכך כי אף חלק לא יוביל את הגשת בקשת הפירוק ובכך יאפשר לבעלי החברה להמשיך ולנהל את החברה בדרך של "הפרד ומשול".
בדרך כלל, יתר הנושים אינם ששים להיות אלו שיובילו את הליך הפירוק ולשאת בעלות ההליך, והדבר נותן למנהלי החברה כר פורה להמשך ניהול החברה והחמרת מצבה הכלכלי והרעת מצבם של כלל הנושים.
מהותו של הליך הפירוק הינו, בין היתר, ניתוק בין בעלי החברה לבין נכסיה והפקעת הניהול מידי בעלי השליטה וחלוקת הנכסים באופן שיוויוני ועל פי סדרי הנשייה, על מנת למנוע העדפת נושים. מאבק זה בין החלקים השונים בתוך קבוצת עובדי החברה, מביא אפוא אף לחריגה מהרציונלים העומדים בבסיס ההליך.
לאור כך, טוב יעשו עובדי חברה אשר נקלעה לקשיים ושאין באפשרותה לשלם
לעובדים את שכר עבודתם, שיתאחדו יחדיו ויפנו לעורך דין הבקיא בתחום דיני חדלות הפירעון לקבלת ייעוץ עוד בשלבים מוקדמים. מאחר שבסופו של יום, התביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי דורשת גם הבנה מעמיקה בתחום דיני העבודה, רצוי כי עורך הדין יהיה בקיא היטב בשני תחומי משפט אלו.
משרדנו עוסק רבות הן בתחום חדלות הפירעון והן בתחום דיני העבודה.
עו"ד נהיר ייצגה קבוצות רבות של עובדים במסגרת הליכי חדלות פירעון של חברות. לצד זאת, עו"ד נהיר מסתייעת רבות ביכולתה והכשרתה כמגשרת, על מנת לסייע לעובדים להתאחד ועל מנת להתמודד עם יתר הגורמים המעורבים בהליכים מעין אלו.