הליכי חדלות הפירעון

חדלות הפירעון הינו שם כולל להליך משפטי המסדיר את היחסים שבין חייב לנושיו, בין אם החייב הינו אדם פרטי ובין אם מדובר בתאגיד בעל אישיות משפטית נפרדת. כאשר מדובר בהליך הנוגע ליחסים שבין תאגיד, מכל סוג שהוא, לבין נושיו מדובר בהליך של פירוק, אשר רובו מוסדר לפקודת החברות ובחוק החברות. הליך הנוגע ליחסים שבין אדם לנושיו, מכונה הליך של פשיטת רגל והוא מוסדר על ידי פקודת פשיטת הרגל. בין שני הליכים אלו ישנם קווים משיקים וכן הזנה הדדית של הדין בין המקורות הנורמטיביים התחיקתיים השונים. 

הליכי חדלות הפירעון הינם ענף ייחודי בעולם המשפט, המצריך ראייה כוללת ותפיסה משפטית רחבה. על כך עמד בית המשפט העליון (כב' השופט ד' מינץ) בע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפירוק)‏ (29 באוקטובר 2017), כדלקמן:

המציאות העסקית-הכלכלית המשתנה והמתחדשת, מעמידה בפני בית המשפט של חדלות פירעון מגוון שאלות וסוגיות מורכבות אשר אין להן, ואולי אף לא יכולה להיות להן, הסדרה מפורשת במסגרת הוראות החוק, שכן המציאות בתחום זה "עולה על כל דמיון" (עניין דואר ישראל, פסקה 51). זאת הן בהליכים הקשורים להליכי הבראה ושיקום, והן בסוגיות מתחום הפירוק. המסגרת של דיני חדלות הפירעון מחייבת התייחסות מורכבת למכלול הזכויות של כלל המעורבים מנקודת מבט רב-צדדית מורכבת הכוללת בתוכה זכויות ואינטרסים נוגדים זה לזה (ראו גם: דוד האן דיני חדלות פירעון 17 (2009) (להלן: האן)). פעמים שאילוצי המציאות והסוגיות המורכבות והמשתנות מחייבים מתן מענה גמיש ויצירתי על ידי בית המשפט, אשר נדרש ליתן מענה מהיר לבעיות לא פשוטות המתעוררות חדשים לבקרים. מכלול תנאים אלו הובילו את בתי המשפט של חדלות פירעון ליזום וליצור פתרונות, לעתים "יש מאין", למצבים סבוכים שנדרש לתת להם מענה, תוך שימוש בסמכויותיו הטבועות של בית המשפט ומתן פרשנות יצירתית לדין הקיים. כך גם בית משפט זה התבטא בעבר כי בית המשפט של חדלות פירעון מהווה "שותף פעיל" בהליך יצירת הסדר פשרה, באופן שיש בו כדי ליתן משנה תוקף לפרשנות ההסדר על ידי בית המשפט של חדלות פירעון, שכן אין מדובר בבית משפט אזרחי "רגיל" המפרש בדיעבד הוראותיו של הסדר, אלא בגוף ששימש "מעין עד להבנות שנרקמו" (ע"א 7652/09 עו"ד יצחק מולכו נ' עו"ד אמנון לורך, [פורסם בנבו] פסקה 15 (11.4.2011)).

גם עורך הדין העוסק בתחום זה נזקק ליכולת זו.